לא בשמיים: ההזדמנות של תעשיית הרחפנים האזרחיים בישראל

זה קורה מהר משחשבנו: המסוקים האלחוטיים משמשים כבר לצילום ולשידור, למעקב חקלאי, להעברת משלוחים ועוד. חברת החשמל תתחיל בקרוב לתחזק בעזרתם קווי מתח גבוה. האם תצליח ישראל להפוך מעצמת רחפנים אזרחיים?

בענף הטכנולוגיה תמיד מחפשים את הטרנד החם הבא. יזמים ומשקיעים מנסים לנחש כל הזמן מה יהיה החידוש שיכבוש את העולם, למרות שלפעמים מדובר בהימור. אבל נראה שמזמן לא שמענו על תחום כה מבטיח כמו הרחפנים האזרחיים — הכוכבים העולים התורנים של ענף ההיי־טק העולמי.

הרחפנים (Drones) הצרכניים־אזרחיים, להבדיל ממזל"טים צבאיים, מיועדים לשוק הפרטי, ומשמשים למטרות מסחריות או אישיות. מה שעד לפני כמה שנים היה תחביב של כמה מטורפים לדבר, הפך לטפטוף, ובשנה האחרונה — לזרם חזק. ועדיין, זו רק ההתחלה. דומה, כי שוק הרחפנים האזרחיים העולמי עומד בפני פריצה. והתהליך הזה מעניק להיי־טק הישראלי הזדמנות נדירה: יותר ויותר יזמים וסטארטאפיסטים בארץ מבינים שהם אלה שיוכלו להיות אחראים, בעתיד הקרוב, על פריצות דרך טכנולוגיות ולקחת חלק מהותי בתעשייה שתגלגל מיליארדים.

נכון לעכשיו, השימושים העיקריים של רחפנים אזרחיים הם בתחום הצילום. חברת DJI הסינית היא אולי הבולטת בענף, וצפויה למכור השנה במיליארד דולר, כפול מבשנה שעברה. לצידה ניצבות חברות Parrot הצרפתית ו־3D Robotics האמריקאית, שמתמחות אף הן ברחפנים קטנים, זולים וקלים לשליטה, שנועדו בעיקר למשחק ולצילומים. אם הסתובבתם לאחרונה בפארקים ציבוריים או בחופי הים, ללא ספק נתקלתם כבר בזמזום של רחפנים קטנים מעליכם.

שידור חי למוקד

אף שבדרכם עומדים לא מעט מכשולים טכנולוגיים ורגולטוריים, רחפנים אזרחיים עשויים להיכנס בעתיד לאינספור תעשיות חדשות ולשנות אותן לחלוטין. רחפנים יעבירו משלוחים של חבילות ומוצרים מבתי עסק לבתי הצרכנים. חברות כמו אמזון וגוגל, וכן חברה ישראלית (ראו בהמשך) כבר עובדות על פיתוחים כאלה.

רחפנים יכולים גם לבצע ניטור, השגחה וזיהוי תקלות בתשתיות כמו צינורות גז או קווי מתח גבוה. חברת החשמל שוקלת בימים אלה להצטייד ברחפנים שיסייעו בעבודות התחזוקה של קווי החשמל ברחבי ישראל. רחפן יכול להגיע במהירות ובקלות לנקודה שבה התרחשה תקלה, ומיד להעביר צילומים בשידור חי למוקד השליטה.

באופן דומה, רחפנים צפויים להשתלב בענף החקלאות. חקלאים יוכלו לאסוף מידע ולעקוב אחרי מצב הגידולים שלהם בלחיצת כפתור. אפילו בענף הביטוח הרחפנים יכולים לחסוך בכוח אדם ולהוזיל עלויות: AIG מתכוונת להשתמש בארה"ב ברחפנים שיחליפו עובדים רגילים בכל פעם שנדרשים סיור ובדיקות שטח של נזקי רכוש שנגרמו בעקבות אסונות טבע כמו סופות, שריפות או שיטפונות. ואילו פייסבוק וגוגל מעוניינות להשתמש ברחפנים המצוידים באנטנות מיוחדות כדי לחבר כפרים נידחים בעולם השלישי לאינטרנט סלולרי.

הרחפנים נכנסים גם לשימוש בכלי תקשורת, שרוכשים אותם מצוידים במצלמות כדי להעביר צילומים בשידורי אירועים חדשותיים כמו הפגנות. וכמובן יש להם שימוש גובר והולך בקרב כוחות אכיפת החוק, משטרת הגבולות ואבטחה פרטית ברחבי העולם.

עיניים לרחפן

אז מה יש לתעשיית ההיי־טק הישראלית להציע לתעשיית הרחפנים ההולכת ומתפתחת? התשובה, לכאורה, מובנת מאליה. בישראל נצברו לאורך השנים ידע, מומחיות וניסיון נדירים בתחום המזל"טים הצבאיים. אלביט, התעשייה האווירית ואירונאוטיקס הישראליות הן יצרניות ישראליות מובילות בתחום, שמוכרות כלי טיס בלתי מאוישים לצה"ל ולצבאות אחרים בעולם. גם בצה"ל עצמו, שמפעיל כבר שנים מזל"טי תקיפה ואיסוף מודיעין, נצברה מומחיות יקרת ערך בתחום.

ישראל גם נחשבת למוקד ידע בתחום ה"ראייה הממוחשבת": טכנולוגיות המאפשרות עיבוד, ניתוח והבנה של תמונות או וידיאו. בטכנולוגיות כאלו יהיה צורך דחוף ברחפנים שיצטרכו לטוס, לנווט, להתחמק ממכשולים ולבצע משימות ללא שליטה אנושית.

ההערכה המקובלת בענף כרגע היא, שבשנים הקרובות נראה "טפטוף" של ידע, עובדים ומהנדסים מהחברות הביטחוניות לשוק הפרטי. זה קצת מזכיר את התהליך שקרה בענף הסייבר ואבטחת המידע: ידע אדיר שנצבר בעיקר ביחידות המודיעין של צה"ל תורגם להקמת חברות סייבר ישראליות, לאקזיטים ענקיים ולתעשייה שגילגלה ב־2014 כ־6 מיליארד דולר.

עם זאת, אנחנו עדיין בשלב מאוד מוקדם. רק חברות בודדות פועלות כיום בארץ בתחום הרחפנים האזרחיים, ואילו החברות הביטחוניות עדיין לא מדברות, באופן מוצהר לפחות, על כניסה לשוק האזרחי. חברת פרספטו (Percepto) הישראלית מתמקדת באחד מאתגרי המפתח כיום בעולם הרחפנים האזרחיים: הפיכתם לכלי טיס אוטונומיים, עצמאיים באמת. כיום רחפנים צרכניים דורשים שליטה ותשומת לב מלאה מצד המפעיל — דרך הסמארטפון או השלט הרחוק. אך כדי שהרחפן יוכל לבצע משימות מתקדמות יותר, הוא צריך לדעת לטוס לבדו לאורך זמן, לזהות את מה שמתרחש סביבו, להתחמק ממכשולים כמו עצים או עמודי חשמל, ולא לפגוע בעוברי אורח. הפיתוח של פרספטו כולל רכיב חומרה פיזי, שניתן להתקין על כל רחפן כמעט, ותוכנת ראייה ממוחשבת. ביחד הם מעניקים מעין "עיניים" לרחפנים. "באמצעות המוצר כל אחד יכול להפוך את הרחפן שלו לחכם יותר", מסביר דור אבוחצירה, מייסד שותף ומנכ"ל פרספטו, שמוסיף כי המוצר צפוי לצאת לשוק באוקטובר. בינתיים, החברה מגייסת עובדים חדשים.

שליטה שיתופית

בעוד פרספטו מעוניינת לפתח רכיב ספציפי לרחפנים, חברה ישראלית אחרת, פלייטרקס (Flytrex), שהוקמה על ידי יריב בש ועמית רגב, רוצה להיות יצרנית ומשווקת רחפנים, מא' ועד ת'. "אנחנו יצרני הרחפנים הצרכניים הראשונים בארץ", מצהיר בש. החזון של החברה, לדבריו, הוא רחפני משלוחים: הרחפן יכול לשאת חבילות קטנות ולהנחית אותן בכתובת מדויקת.

אחת התכונות המיוחדות היא "שליטה שיתופית": גם השולח וגם הנמען יכולים לקבל שליטה על הרחפן באמצעות אפליקציה, כדי להבטיח המראה ונחיתה ללא תקלות. הטיסה עצמה נעשית באופן עצמאי, כשהתקשורת עם הרחפן נעשית באמצעות אינטרנט סלולרי. "מדברים איתנו, למשל, על שימוש ברחפן לצורך משלוחי תרופות באפריקה או משלוחי תוספי מזון לספורטאים בישראל", מספר בש. החברה כבר מציעה למכירה מוקדמת את הרחפן הראשון שלה, Flytrex Sky, במחיר של 549 דולר. המוצרים יגיעו ללקוחות בחודש הבא.

שחקנית מרכזית נוספת בתעשיית הרחפנים הצרכניים כחול־לבן תהיה דווקא ענקית אינטרנט אמריקאית: אמזון הכריזה כבר ב־2013 על פרויקט Prime Air למשלוח חבילות באמצעות רחפנים זעירים. החבילה "תועמס" על כלי טיס זעיר בלתי מאויש, שיקבל קואורדינטות ב־GPS של כתובת המשלוח, יטוס לשם עצמאית ויניח את החבילה בפתח הבית. לאחרונה אישרה אמזון רשמית, כי הקימה בישראל מרכז פיתוח של Prime Air והיא מגייסת אליו מהנדסים. המרכז פועל תחת מעטה סודיות כבד, אך לפי ההערכות, הצוותים הישראלים ישקדו על פיתוח חלק מהתוכנות החכמות שיפעילו את רחפני המשלוחים.

אגב, מי שמוביל את הפרויקט באמזון הוא גור קמחי, ישראלי שכיהן בעבר בתפקידים בכירים במייקרוסופט, וכיום מוביל את הפרויקט במטה אמזון בסיאטל.

בארץ פועלים כמה מיזמים נוספים בשלבים ראשוניים שעדיין לא נחשפו. חברת Dronomy, למשל, שעדיין פועלת מתחת לרדאר, מפתחת גם היא טכנולוגיית ראייה ממוחשבת, שתאפשר לרחפנים לטוס באופן אוטונומי, ללא צורך בשליטה מלאה של המשתמש.

מיפוי ותכנון תנועה

ובינתיים, המדען הראשי כבר נכנס לעניינים בניסיון לקדם פיתוחים חדשים: לאחרונה הודיעה לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה על הקמת מאגד חדש בתוכנית מגנ"ט, אשר יתמקד במערכות אוטונומיות. מדובר בהת

אגדות של תאגידים תעשייתיים ומוסדות מחקר אקדמיים, לצורך ביצוע מחקר ופיתוח בתחומים חדשים. המאגד החדש יעסוק, בין השאר, בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות עבור כלי טיס בלתי מאוישים לצרכים אזרחיים, כמו טכנולוגיות למיפוי ותכנון מסלול ותנועה.

אז האם ישראל בדרך להיות מעצמת רחפנים צרכניים, או לכל הפחות מוקד ידע וטכנולוגיות בתחום? עדיין מוקדם להכריז זאת. מפתחי הרחפנים צפויים להיתקל בהרבה בעיות — עלויות פיתוח גבוהות, חוסר ודאות וכמובן רגולציה, גם בארץ וגם בעולם, שעדיין מערימה קשיים על הטסת רחפנים אישיים. גם "זליגת הכישרונות" מהחברות הביטחוניות תהיה איטית, בגלל הסיכונים ובגלל השוני הגדול שבין פיתוח מזל"טים של עשרות ומאות אלפי דולרים לשוק הצבאי, לפיתוח רחפנים אזרחיים של כמה מאות דולרים בלבד. אבל הפוטנציאל ברור.

"אפשר ליצור בארץ בסיס לפתרונות טכנולוגיים לשוק שעומד להיות גדול", אומר דור אבוחצירה מפרספטו. ואילו יריב בש מפלייטרקס מסכם: "זה יקרה – אבל זה ייקח זמן".

מקור הכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680843,00.html

שגיא כהן - כתב ידיעות אחרונות